מי מאיתנו לא שמע (להבין זה כבר אישיו אחר) על מטבע הביטקוין שסוחף אחריו רבים והתחיל את מסעו כבר בשנת 2009.

הביטקוין הוא מטבע דיגיטלי בינלאומי והוא מטבע הקריפטו הראשון בעולם ובעל השווי הגדול ביותר מבין המטבעות הדיגיטליים , היום הוא כבר בשווי של 52,822.68 ש"ח (!!), למרות שמדברים על כך שיכול להוות תחליף בעתיד היותר רחוק.

כיום המטבע מהווה כמעין השקעה שתלויה בשוק והוא נסחר בין סוחרים בזירות שונות על פי השער שנקבע, עד כה השער אמנם נמצא במרבית הזמן במגמת עלייה אך עם תנודתיות גבוהה מאוד כך שכשם שהערך עולה הוא גם יכול לרדת.

לביטקוין קיימים שני סוגי אחסון בסיסיים. הראשון הוא אחסון המחובר לרשת האינטרנט. כפי שידוע אחסון כזה יכול להיות מאובטח מאוד, אך עדיין  יהיה חשוף לחדירות זדוניות, פריצות וגניבות מצד האקרים, שכבר קרו בשנים האחרונות.

דרך האחסון השנייה היא לאחר רכישת המטבע להוריד ולשמור אותו על דיסק און קי. בצורה פיזית הדומה לכך שיש לך מזומן בארנק, בבית או בכספת.

על מנת לרכוש  את מטבע הביטקוין או מטבע דיגיטלי אחר, תחילה עלינו להצטייד בארנק דיגיטלי שיאפשר לנו לאחסן את המטבע הדיגיטלי. את הארנק הדיגיטלי ניתן להתקים על גבי המחשב או לאחסן אותו באמצעי אחר המנותק מרשת האינטרנט.

סוגיית רווחי המטבע בישראל מעסיקה את כל הרשויות הקשורות: רשות הצמיסים, רשות לניירות ערך ובנק ישראל וכיום הטענה היא כי רווחי הביטקוין אינם בגדר רווחי מטבע אלא משוייכים לקטגוריית רווח הון ולפיכך כל מחזיק ביטקוין בישראל נדרש לשלם מס רווח הון.

הביטקוין ושאר המטבעות הדיגיטליים הם נכסים בעלי פוטנציאל לתנודתיות רבה ביותר. היחידים שכדאי להם להחזיק בביטקוין וחבריו שלא למטרת הימורים הם אנשים או חברות שיש להם פעילות עסקית באופן שוטף במטבעות הדיגיטליים.

למרות הרעש הגדול סביב המטבע, יש לזכור שמדובר במטבע שעדיין לא מוכר בכל החברות והארגונים, ולמרות ההבטחה כי חלקם יקבלו אותו, יש לזכור שמנגד קיימת הסכנה כי בעת משבר אותם חברות וארגונים שהצהירו כי יקבלו אותו יחליטו שלא לקבלו ואז מחזיק המטבע נותר חשוף לסיכון.

הביטקוין וארץ הקודש?

העלייה המטאורית בערך הביטקוין נפתח התיאבון גם למדינות שונות לפתח מטבע דיגיטלי ולהיות מהראשונות לפתח מטבע וירטואלי מקומי.

בנק ישראל ובמשרד האוצר כבר בוחנים את האפשרות לקדם מטבע וירטואלי ישראלי, שקל דיגיטלי.

בחינה זו נעשית לאחר שבנקים מרכזיים בעולם כבר עובדים על כך והמובילה ביניהם הוא הבנק המרכזי בשוודיה. מהלך זה אם יקרה, יתרחש רק בעוד מס' שנים.

הסיבה העיקרית לקידום מטבע וירטואלי היא על מנת להקטין את תלות הציבור בבנקים, שבמילא הולכת ומצטמצמת עם צמצום השימוש במזומן בכל העולם.

בישראל לעומת העולם דווקא השימוש במזומן הולך וגובר באופן יחסי, התנהלות זו מקלה על העלמות מס והלבנת הון כך שהאינטרס של בנק ישראל הוא להביא לצמצום השימוש במזומן- זו אחת הדרכים.

מהו השקל הדיגיטלי?

המטבע הוא שקל רגיל עם הבדל אחד, הוא וירטואלי ויהיה ניתן לשימוש באמצעות הארנק האלקטרוני ולא כמטבע או שטר. בנק ישראל יהיה אחראי להנפקת המטבע (כשורת קוד לארנק האלקטרוני), בדיוק כפי שהוא מדפיס כיום שטרות ומטבעות.

אז האם בקרוב נתחיל לרכוש ולהתנהל עם השקל הוירטואלי- זה יקרה בשנים הקרובות, עד אז הכינו את הארנק (או שלא בעצם….)